הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים הוא כלי משפטי חכם, שמאפשר ליורשים לבצע חלוקה מותאמת אישית של רכוש העיזבון, תוך סטייה מהוראות הירושה שנקבעו בצו ירושה או בצוואה. הסכם זה נערך על בסיס סעיף 111(ג) לחוק הירושה ומאפשר גמישות בחלוקת הנכסים באופן התואם את צרכי היורשים. במאמר זה אפרט את הדוגמאות לכך, ואת האפשרות של ההסכם לחסוך ליורשים תשלומי מיסים מיותרים
מהו הסכם חלוקת עיזבון?
הסכם חלוקת עיזבון הוא מסמך משפטי הנערך בין יורשים לאחר פטירת המוריש, ובאמצעותו מחולקים נכסי העיזבון בצורה שונה מזו שנקבעה בצו הירושה או בצו קיום צוואה. הסכם זה מאפשר ליורשים לקבוע ביניהם חלוקה חדשה של הנכסים, כולל אפשרות להעניק נכסים ספציפיים ליורשים מסוימים או לבצע איזון כספי בין הצדדים.
דוגמה: יורשים שמחליטים על חלוקת נכסי נדל"ן
במשפחה מסוימת קיימים שני נכסים – דירה ומגרש. במסגרת צו הירושה, שני הנכסים מחולקים בין שלושת האחים באופן שווה. עם זאת, אחד האחים מבקש לקבל את הדירה בשל רצונו לגור בה, בעוד ששני האחים האחרים מסכימים לקבל את המגרש והכספים שנותרו בעיזבון. במקרה כזה, היתרון בהסכם חלוקת עיזבון הוא יאפשר חלוקה זו ללא יצירת אירוע מס. כלומר לא יחול כל תשלום מס שבח, מס רכישה או היטל השבחה בהעברה בין הצדדים מכח ההסכם.
הבסיס החוקי להסכם חלוקת עיזבון
חוק הירושה קובע כי יורשים על פי דין רשאים לערוך הסכם פנימי ביניהם כדי לחלק את העיזבון של המוריש באופן שונה מהחלוקה אשר נקבעה בצוואה או בצו הירושה. סעיף 110 לחוק הירושה מגדיר שתי דרכים לחלוקת העיזבון: חלוקה באמצעות צו בית משפט או באמצעות הסכם בין יורשים. סעיף 122 לחוק הירושה מוסיף וקובע כי כאשר כל היורשים מסכימים להסכם חלוקת העיזבון, אין צורך באישור בית המשפט.
דוגמה: שינוי חלוקה בגלל שיקולי מס
אם אחד היורשים הוא תושב חוץ ואינו זכאי לפטור ממס שבח במכירת נכס מקרקעין בישראל, ניתן לערוך הסכם חלוקת עיזבון שבו נכס המקרקעין יועבר ליורשים אחרים, ואילו תושב החוץ יקבל את חלקו בכספים. בצורה זו, המשפחה תוכל למנוע תשלום מס שבח גבוה.
שיקולי מיסוי והסכם חלוקת עיזבון –
כאמור לעיל, אחת הסיבות המרכזיות שבגללן יורשים בוחרים לערוך הסכם חלוקת עיזבון נעוצה בשיקולי מיסוי, ובעיקר במיסוי מקרקעין. פעולת הורשה אינה נחשבת כעסקה במקרקעין ולכן הליכי העברה במסגרת הסכם חלוקת עיזבון אינם חייבים במס. לא מס שבח ולא מס רכישה.
אם במסגרת הסכם חלוקת עיזבון מחליט אחד היורשים לשלם לאחיו סכום כסף חיצוני שאינו חלק מהעיזבון כדי לרכוש את חלקם בנכס, יראו בכך אירוע מס המחייב בתשלום מס שבח ומס רכישה.
דוגמה: תשלומי איזון בין יורשים
שלושה אחים יורשים דירה בשווי 3 מיליון ש"ח. אחד האחים מעוניין לקבל את הדירה בשלמותה. בהסכם חלוקת העיזבון מוסכם כי שני האחים האחרים יקבלו פיצוי כספי מהעיזבון על סך 1 מיליון ש"ח כל אחד. מכיוון שהאיזון מתבצע מתוך נכסי העיזבון עצמו, לא מתבצע אירוע מס שבח או רכישה.
סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין
אחד הכלים המרכזיים בתכנון מס ירושה הוא סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין. סעיף זה קובע כי חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים לא תיחשב כמכירה, כל עוד החלוקה מתבצעת ללא הכנסת כספים חיצוניים לעיזבון:
"חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף או בשווה כסף שאינו נמנה עם נכסי העיזבון, יראו את חלק העיזבון שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר."
זהות הצדדים להסכם
הצדדים להסכם יכולים להיות רק היורשים – בין אם הם יורשים על פי דין ובין אם הם מוזכרים בצוואה. קרובים אחרים אינם יכולים להיות צד להסכם.
מהות ההסכם
ההסכם יכול להתייחס לכלל העיזבון או רק לחלק ממנו. אין חובה שההסכם יתייחס לכלל נכסי העיזבון. ניתן לערוך הסכם חלוקת עיזבון חלקי, הנוגע רק לחלק מנכסי העיזבון, וניתן לערוך הסכם חלוקת עיזבון בין חלק מהיורשים בלבד.
הצורך באישור ההסכם
סעיף 122 לחוק הירושה קובע כי כאשר כל היורשים מסכימים לאמור בהסכם, אין צורך באישור של בית המשפט. ההסכם ייכנס לתוקף עם חתימתו, אלא אם קבעו הצדדים שיאושר על ידי בית המשפט.
מימוש חלוקת העיזבון ורישום הנכסים
כאשר קיימת הסכמה על חלוקת העיזבון בהסכם כאמור, ניתן לרשום את נכסי המנוח על פי הסכם חלוקת העיזבון באמצעות הגשתו לרשם המקרקעין או לבנקים או למוסדות שמחזיקים בזכויות כלכליות או רכושיות של המנוח.
זכות קדימה ליורש בנכסים שאינם ניתנים לחלוקה בעין
סעיף 113 לחוק הירושה מסדיר את דינם של נכסי עיזבון שאינם ניתנים לחלוקה בעין. הנכס יימסר ליורש שישלם עבורו את המחיר הגבוה ביותר, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק.
דוגמה: חלוקת מגרש בין אחים
במקרה של מגרש שאינו ניתן לחלוקה בעין, אחד האחים יכול להציע מחיר לקניית חלקם של האחים האחרים. אם המחיר תואם את שווי השוק, זכות הקדימה תינתן לו.
חלוקת העיזבון בדרך של שלום
חלוקת ירושה ללא צוואה עלולה לגרום לעתים לסכסוך בין היורשים. גם במקרים של חלוקת העיזבון לפי צוואה שהותיר המנוח עלולה לגרום לסכסוכים ולרגשות מעורבים. לכן, ישנם מקרים בהם היורשים מעוניינים לחתום על הסכם ביניהם כדי לחלק את העיזבון בדרך הנראית להם.
ביטול הסכם חלוקת עיזבון
על הסכם חלוקת עיזבון חלים דיני הירושה ודיני החוזים הכלליים. ניתן לעתור לביטולו בשל עילות ביטול שבחוק החוזים, כגון הטעיה, טעות או עושק.
לסיכום הסכם חלוקת עיזבון הוא כלי חשוב לתכנון מס ולמניעת מחלוקות בין יורשים. על עורך הדין המטפל בהסכם לוודא שהחלוקה נעשית בצורה המיטבית עבור כל יורש, תוך התחשבות בצרכים האישיים של היורשים ובהיבטים המיסויים השונים.
להרחבה של הדרכים לעריכת ההסכם בייחוד לצורך חיסכון במס שבח ומס רכישה הכנסו למאמר בנושא הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים.
הכותב, עו"ד דורון אהרוני, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) בהצטיינות וחבר בלשכת עורכי הדין בישראל משנת 2003, מעורכי הדין המובילים בתחום דיני החוזים, מקרקעין ומיסוי מקרקעין, מתמחה בייצוג משפטי בעסקאות מקרקעין – מכירה ורכישה , יזמות, ובעל מומחיות וניסיון נרחב בתחום מיסוי מקרקעין; יועץ ומלווה של עסקאות מקרקעין בסקטור הפרטי והעסקי תוך פתרונות מיסויים יצירתיים, ומייעץ במיסוי מקרקעין לעורכי דין בתחום.
ליצירת קשר:
Email: doron@doron-aharoni.com
כפר סבא: משרד עו"ד דורון אהרוני, בית יניב, רח' ששת הימים 42 כפר סבא
טל': 09-7429382 פקס: 09-7429534
תל אביב: משרד עו"ד דורון אהרוני במגדל המוזיאון, רח' ברקוביץ 4, תל אביב
טל': 03-6421088 פקס: 03-9400125